שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' פרנדגי

פסק דין

1.לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת מסוג גרנדה פונטו, מספר רישוי 8613163 (להלן "הרכב").

על פי גרסת התובעת, ביום 4.5.10, נהג מר ניסים לוי ברכב מפרדיס לכיוון חיפה. לפניו, במרחק של 8-5 מטרים, נסעה משאית שבבעלות הנתבע ושהיתה נהוגה על ידו. לפתע, עפה אבן מהארגז האחורי של המשאית, ופגעה בשמשה הקדמית של הרכב. מר לוי המשיך לעקוב אחרי המשאית עד שפנתה ימינה ונכנסה למשתלה. הוא עצר ליד המשאית, ירד מהרכב וניגש אל הנתבע והעמידו על הנזק שנגרם לרכב ועל נסיבות התרחשותו. הנתבע דחה את פנייתו של מר לוי, ומכאן הגשת התביעה.

2.בכתב הגנתו הודה הנתבע כי מר לוי ניגש אליו במשתלה והעמידו על הנזק שנגרם לרכב, אולם הוא הכחיש את גרסתו של מר לוי, ולחילופין, את קיומו של קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין המשאית.

3.למרות סכום התביעה הנמוך, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, או לחילופין, לדרך דיונית מקוצרת, ומכאן הצורך במתן פסק דין.

4.מטעם התובעת העיד מר לוי, ומטעם הנתבע העידו הנתבע ובעל המשתלה מר ניסים בכר.

5.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי התובעת הרימה את נטל הוכחת תביעתה לגבי נסיבות אירוע התאונה ולגבי הנזק הנטען על ידה, מהנימוקים שיפורטו להלן.

6. עדותו של מר לוי היתה עקבית וקוהרנטית, והיא לא נסתרה בחקירתו הנגדית.

לעומת זאת, בעדותו של הנתבע התגלו סתירות אשר כרסמו במהימנות גרסתו. כך למשל, תחילה הכחיש הנתבע כי מר לוי ביקש ממנו פרטים (עמ' 9 ש' 15-14), אולם בהמשך עדותו הוא אישר עובדה זו, אך מסר כי הוא סירב להיענות לבקשתו למתן פרטים (עמ' 9 ש' 22-20). בסעיף 6 לתצהיר עדות ראשית שלו (נ/3), הצהיר הנתבע כי המשאית "כלל לא ביצעה נסיעה באותו יום", אולם מעדותו הסתבר כי המשאית נסעה ביום התאונה ממושב גבע כרמל, וכעבור מספר דקות היא החלה "לקרטע" כדבריו, ואז הוא הביא אותה לחניון של המשתלה. יצוין כי גם העד מטעם הנתבע מר בכר, לא הצליח, בהקשר זה, למסור תשובה עניינית כשנשאל על האמור בסעיף 4 לתצהירו (נ/4), שלפיו הצהיר כי המשאית עמדה בחניון המשתלה "משעות הבוקר המוקדמות ללא יכולת התנעה". זאת ועוד, הנתבע העיד כי המשאית לא הובילה מעולם חומרי בניין או אבן אלא סיד בלבד, אולם הוא לא דאג להביא כל ראיה ו/או עדות נוספת התומכת בטענתו הנ"ל.

אוסיף על כל אלה כי גרסתו של הנתבע שלפיה מר לוי הגיע למשתלה, אם כי כעבור מספר דקות כדבריו, והעמידו על הנזק וביקש את פרטי המשאית, אף היא מחזקת כשלעצמה את גרסת התובעת לגבי נסיבות אירוע התאונה, וזאת בנוסף לסתירות שפורטו לעיל.

7. אשר על כן, הנני קובעת כי התובעת הוכיחה את גרסתה לגבי נסיבות אירוע התאונה.

אציין כי הנתבע הפנה למכתב דרישה שנשלח לו על ידי התובעת בנוגע לתאונה הנדונה, ושבו צוין רכב מסוג "יונדאי" במקום "גרנדה פונטו" נשוא ענייננו, אולם, מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת כי המדובר בטעות בהיסח דעת.

8.לעניין הנזק, למרות שמר לוי לא נחקר בעניין הנזק, אלא שלא יכולתי לאשר את מוקד הנזק בחלק האחורי שמאלי של הרכב על סך של 607 ₪, מחמת אי הוכחת קשר בינו לבין נסיבות התאונה כפי שתוארו על ידי מר לוי.

גם הנזק בסך של 120 ₪ בגין ימי השבתה, לא הוכח.

9.התוצאה מכל האמור לעיל היא שהנני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 2,707 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות העד מטעמה בסך של 300 ₪, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל.

לאור אי הקפדתה של התובעת על עמידה בדרישות פרוצדוראליות במהלך המשפט, הנני מעמידה את ההוצאות המגיעות לה בגין הליך זה, על סך של 750 ₪, אשר יתקזזו מההוצאות שהיא חויבה בהן לטובת הנתבע, על פי החלטה מיום 1.12.12.

ניתן היום, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: